|
|
|
|
|
|
||
שיקולים אלה מיועדים לזמני שלום ולחיפוש משותף של התפתחות ותודעה.
המהות:
1. לזכותו של האדם לטפח בחופשיות את אמונתו, דתו ורוחו, בהתבסס על המסורת.
2. לעודד שפות מקומיות ומסורתיות ולאחד את בני האדם באמצעות שפה מודרנית ונגישה, אוניברסלית, שאינה שייכת לאף עם או אומה אלא היא קניין משותף אנושי, ושתאפשר לצבור את הידע האנושי לאורך הדורות.
3. לחפש את האמת, היופי והצדק, בחוכמה ובתבונה, תוך כיבוד המסורות וההרמוניה עם הטבע, האינדיבידואליות הבריאה, הרוח והקוסמוס.
4. האדם זקוק לצמוח בגרעין שיספק את הצרכים הבסיסיים, כבוד, אמנות, ספורט, דת ופעילויות שימנעו ממנו בורות, מחלה וסבל, תוך כבוד מיוחד לילדים, עד שיגיעו לבגרות ותודעה של מבוגרים.
האומות:
5. זכויות אישיות וחובות חברתיות צריכות להיות באיזון, וכספי המדינה הם כספם של אנשים עובדים ומייצרים למען הטוב המשותף, ועל מנהיגיה ושופטיה להידרש ולשאת באחריות על השימוש במשאבים אלה.
6. האומות הן גבולות זמניים המייצגים קבוצות אנושיות מאוחדות ויש לכוון אותן לספק כבוד, חופש וסדר לאזרחיהן ללא חוקים חסרי תועלת, חריגות ופריבילגיות.
7. בעלי תפקידים, בין אם הם מלכים, נשיאים, קנצלרים, שרים, פוליטיקאים, שופטים ומפקדים צבאיים של אומות, וכל אדם בעל תפקיד קולקטיבי הנחוץ לארגון עמו, אסור שיהיו להם פריבילגיות או משכורות גבוהות ויש להרחיקם בסימן הקטן ביותר של שחיתות, עם עונשים מוכפלים. ככל שהכוח הקולקטיבי גדול יותר, כך גדולה יותר האחריות וגדול יותר העונש.
8. מדינות זקוקות תמיד לשיפורים במנגנוניהן ובתפקידיהן כדי להיות מועילות לאזרח.
9. האומות צריכות לשמור על רוח של ידידות, סובלנות וכבוד, ומחלוקות שלא ניתן לפתור באמצעות חילופי דברים ודיפלומטיה, יש להגיש לבית דין בינלאומי המורכב משופטים ישרים ומוכרים מאומות יציבות שונות.
הייעוד המשותף:
10. היקום הוא איטי ומתמשך, ומעברו של כל אחד הוא זמני, וכך גם פועלו, והכבוד לחירותה של כל מהות הוא החוק.
מניפסט זה הוא חי ויעודכן מעת לעת, עם התודעה והחיפוש אחר החוכמה.
|